.jpg){kind=small}
המונופול הרעיוני
חשיבה חד-ערוצית היא סוג של מונופול רעיוני
חשיבה חד-ערוצית היא חשיבה בסגנון של "אם לא אתקבל לתפקיד הזה אני לא יודע מה אני אעשה" או "אני חייב להשיג את הבחורה הזו. בלעדיה חיי אינם שווים".
כל סוג של חשיבה חד-ערוצית מובילה למצב נפשי מעורער הנקרא "מונופול רעיוני". במונופול רעיוני רעיון אחד שולט במוח ולא מאפשר לרעיונות, אפשרויות והזדמנויות אחרות להיכנס לתודעה ולכוון להצלחה. כך נוצר מצב בו האדם רואה בעיני רוחו ובדמיונו רק פתרון אחד רצוי. במידה ופתרון זה אינו מתרחש מכל מיני סיבות - האדם "גמור". הוא מיואש, עצבני, תוקפני, מעורער וסובל מאוד.
כשעומדת מולכם רק אפשרות אחת - אתם שבירים מאוד ולכן גם לחוצים מאוד
כמו בהרבה תחומים אחרים, גם בתחום הרעיונות עליכם להיות מגוונים ומפוזרים ולא נעולים ומכורים לרעיון אחד. אחרת, אם התאהבתם ברעיון מסוים או באפשרות מסוימת ואינכם מצליחים להגשים אותה - אתם הרוסים.
חשיבה חד-ערוצית מובילה בהכרח לשבירות וללחץ. כל דבר קטן שמאיים כביכול על התוכנית שלכם יכול לערער אתכם ואף לחסל את איכות חייכם. גישה כזו אינה נכונה, אינה בריאה ובוודאי אינה יעילה.
שברו את המונופול - בכל צומת הציבו לפחות 2 אפשרויות במקביל
כדי להפסיק לחשוב באופן חד-ערוצי עליכם לחשוב לפחות כפול אם לא משולש ומרובע. בכל צומת החלטה הציבו לעצמכם לכל הפחות 2 אפשרויות. אפילו 3 או 4.
כך אתם שוברים את המונופול שקיים בראשכם כי אינכם מאפשרים לתסריט אחד לנהל אתכם. התוצאה של שלל אפשרויות (כמו טלויזיה רב-ערוצית המאפשרת בכל זמן נתון לזפזפ ולעבור מתחנה לתחנה) היא רוגע, יציבות נפשית וחוסן רוחני.
חוסן נפשי מבוסס על פיזור רעיוני
כששום דבר לא יכול לערער אתכם - אתם באמת רגועים. כשתמיד יש לכם מוצא - אינכם מרגישים לכודים. כשהראש שלכם פתוח למגוון של אפשרויות - אתם לא נעולים ולכן גם לא בקריז או בהיסטריה.
פיזור רעיוני, בניגוד למונופול רעיוני, למעשה מחזק אתכם מאוד. הוא בונה את החיים שלכם על בסיס רחב מאוד, הוא מונע מצב של שבירות ולחיצות, הוא מעניק לכם את האפשרות להתבונן על מצבים בשקט וברוגע כמו צופים מהצד כי יש לכם תמיד כמה אפשרויות נוספות על האפשרות הראשית, במידה וזו תיכשל.
וטיפ לסיום: הטעות הבסיסית של אנשים רבים היא להתביית על אופציה מסוימת, להתאהב בה, להזדהות אתה ואז גם "להתאבד" עליה. הבעיה מתעוררת כאשר מסיבה כזו או אחרת האופציה שנבחרה אינה מסוגלת להתממש. במקרה כזה רוב האנשים פשוט מתמוטטים וחווים משבר עמוק. לעיתים קרובות, לוקח להם שנים להתאושש מאכזבות מסוג כזה. חשוב להבין שכל תוצאה טראומטית כזו יכולה הייתה להימנע אילו החשיבה של אותם אנשים הייתה רב-ערוצית ולא מונופוליסטית ומצומצמת מדי.
