אהבה אינה קורבנות או חולשה אלא שליטה ועוצמה / מאת  יואב ברנזון

אנשים רבים מזהים קורבנות וחולשה כמצב של אהבה. הם סבורים שהם נמצאים במצב של אהבה כאשר מישהו נמצא מעליהם, הם עצמם מרגישים מאוהבים וחלשים, הם מאבדים שליטה וחשים כעלים נידפים ברוח והם חשים תלויים ומכורים לאותו אדם.

האמונה שאהבה היא חולשה וקורבנות נולדת בילדות. היא נוצרת מיחסים מעוותים של הכנעה, שליטה, סירוס או ניצול של הורים. היא מעוררת אצל הילדים "הדבקה" בין תחושת השפלה וחוסר אונים לבין יחס מהורים והיא יוצרת קשר טרגי בין חולשה לבין יחס וחיבה.

אהבה היא שליטה

אהבה אינה השפלה, תלות, התמכרות או חולשה כלפי מישהו. כאשר אתם נמצאים במצב כזה של חולשה כלפי מישהו אתם אינכם אוהבים אותו אלא אתם בסך הכל פגיעים, מעורערים ונשלטים על ידי אותו אדם.

אם הוריכם לא ידעו לתת לכם אהבה, אם הם לא ידעו לתמוך בכם כילדים, אם הם לא העריכו והתגאו בכם, אם הם רק השפילו והורידו אתכם, אם הם רק פגעו בכם וירדו עליכם – תפיסת האהבה שלכם התעוותה והפכה להיות משיכה ליחסי קורבנות ופגיעות במקום משיכה ליחסי ביטחון, אמון ושליטה.

לעבור מקורבנות לשליטה

כדי לנתק את החיבור בין קורבנות לאהבה עליכם ליצור "הדבקה" מחודשת בין מצב של שליטה עצמית, ביטחון, חיוביות ושמחה לבין אהבה, משיכה והתלהבות מאדם אחר.